בקליניקה שלי אני מציעה למטופלים צורות שונות ועזרים מגוונים בעבודה ובמשחק. מטרת השימוש באמצעים השונים היא להתאים את ה"מרחק האסטתי", את המידת הקירבה בין המטופל עצמו - גופו ונפשו,  והסיפור האישי שלו, לבין הסיפור הבידיוני שאנו משחקים וממציאים יחד. כלי העבודה יכולים להשאיר מרחב גדול ומוגן, כמו בציור או בעבודה בחימר, ולהתקרב מעט בעבודה עם בובות, או מעט יותר עם מסכות או להיות קרובים מאוד אל המטופל עצמו, כשהוא רק מתחפש ומשחק דמות בגופו. כל מטופל והמרחק האסתטי שמתאים לו בפגישה הספציפית ובהתמודדות עם נושא מסוים.